הם לא רצו להגיע לגישור, הם חיפשו לנקום.

בעיקר הוא, אחרי שתפס אותה עם מדריך הכדורסל של הקטן.

שני ילדים ו 9 שנות נישואים, הוא הרגיש שהם רק התחילו.

זה תפס אותו בהפתעה ובעיקר שבר אותו לרסיסים.

אותו ואת האגו הגברי שלו.

הוא חיפש לרושש אותה, 

לצייר אותה כאמא לא טובה, 

לגרום לה להצטער עד עמקי נשמתה.

הוא הרגיש מושפל, ומבולבל, וחסר אונים. 

במילה אחת – פגוע.

נהוג לומר שהמרחק הקצר ביותר הוא בין אהבה לשנאה…

אני פוגשת את המקום הזה שוב ושוב בתהליכי גישור, 

ודווקא אז, חשוב מתמיד, להגיע.

פנקסנות ונקמנות לא מביאים לשום מקום טוב, בלשון המעטה.

בטח ובטח כשיש ילדים פגועים ופגיעים במרכז.

התחלנו לפרום את הסיפור שלהם, על כל חלקיו, להגיע להבנות ולעמק השווה.

בתהליך הוא הבין שאומנם הבגידה הייתה הבחירה שלה,

אבל גם לו אחריות מסוימת. 

הוא היה בעיקר "נשוי לעבודה".

היא מצאה את עצמה מתנצלת על האופן והדרך, ומשהו שם התרכך.

אין כאן סוף טוב במובן הקלאסי, 

הם לא שבו זה לזרועות זו 

ולא חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה.

אבל יש פה סוף טוב של הבנה, 

של דיאלוג בדרך ארץ, 

של לקיחת אחריות והשלמה.

יש ילדים שלא נפגעו ממשחקי כוח, 

ומי יודע, אולי בעוד זמן מה הוא גם יודה לה שהם נפרדו, 

אוחז בזרועותיו אהבה חדשה….

הסכם גישור חשוב ואפשרי בכל מערכת יחסים שמסתיימת.

ניתן להגיע להסכם גישור לגירושין גם אחרי בגידה.

אני כאן בשבילכם.